על מה חושבת אלמנה לאחר הבשורה הקשה מכל?

את הלימוד הזה אי אפשר להפסיק
על מה חושבת אלמנה לאחר הבשורה הקשה מכל?
זה קרה כאשר הגיעו אל הדס לוינשטרן עם הבשורה הקשה – בעלה אלישע נהרג בדרום רצועת עזה, והותיר אותה עם שישה יתומים. בימי השבעה סיפרה הדס את המילים המצמררות הבאות: "על מה חשבתי כמה רגעים אחרי שהודיעו לי? קיוויתי בשבילו שלפחות הוא הספיק לסיים את הרמב"ם היומי. לא היה יום אחד שהוא פספס את הרמב"ם היומי".
כשקראתי את המילים הללו, התרגשתי עד עומק נשמתי. נזכרתי בסיפור על יהודי שקיים סיום מסכת בירושלים, וסיפר כי בהיותו בשואה, פנה אליו חבר לצריף ואמר: אני באמצע ללמוד מסכת, אך כוחותיי אוזלים ולא אצליח לסיים את המסכת. אני מבקש שאם תצא מהתופת, תמשיך ותסיים את המסכת בשבילי. החבר אכן נפטר למחרת. האיש שרד את השואה, קיים את בקשת החבר והמשיך ללמוד את המסכת עד לסיומה.
חשבתי לעצמי, שמישהו צריך להמשיך את לימוד הרמב"ם היומי במקומו של אלישע. פרסמנו בקהילה שלנו, בית חב"ד שכונה ט' באר שבע, מי מעוניין לקבל על עצמו את הלימוד. קובי מזרחי נענה, ולקח על עצמו לימוד יומי של כרבע שעה למשך כשנתיים, על מנת להמשיך את הלימוד שנגדע בנפילתו של אלישע. קובי קיבל סט רמב"ם במתנה בתור עידוד סמלי.
הלוואי ומישהו ירים את הכפפה, וידאג לעשות מבצע גיוס המונים ללימוד הרמב"ם היומי, ואף יעניק סט מתנה למי שמקבל על עצמו, כדי להמשיך ולהשלים את לימוד הרמב"ם שנגדע בעת הריגתו של אלישע לוינשטרן ה' יקום דמו.
כי את הלימוד הזה אי אפשר להפסיק!

מאת הרב חיים הבר, באר שבע